שלוש מעלות
בשנים האחרונות הולכים וגוברים המאמצים לבלום את משבר האקלים. אך מה יקרה אם המאמצים הללו ייכשלו?
נצא למסע קצר עד כמה עוד יותר רע יכול להיות בעולם שלנו.
אומרים שאם אנו לא יכולים לדמיין כיצד תראה נקודת הסיום אז יותר קל לנו להתעלם מהאסון האקלימי ואנו ממשיכים בדהירתנו אל עתיד שחור ומפוייח. לצערנו, שלא כמו אסון גרעיני או מגפת הקורונה, אנחנו לא יודעים לדמיין כיצד תראה התערערות האקלים ותרחישים אפשריים וזאת מכיוון שבכל תולדות המין האנושי לא התרחש שינוי אקלים גלובלי בקצב מהיר כפי שמתרחש היום.
רוב המחקרים כיום מתמקדים במה יקרה אם העולם יתחמם במעלה וחצי עד שתיים, זאת על בסיס תחזיות אופטימיות של בלימת פליטות גזי החממה. אבל מה יקרה אם לא תהיה בלימה של הפליטות ועולמנו יתחמם בשלוש מעלות ואף יותר עד סוף המאה?
נתחיל בממש קצת טוב
האנושות לא תיכחד גם עם עליה של 3 מעלות. אבל יהיה מחיר כבד ומינים רבים של יונקים, חרקים, בעלי חוליות וצמחים לא יצליחו להסתגל ויתקשו לשרוד. מחקר בדק ומצא שמעל 4 מעלות של התחממות 31% מכל יונקי היבשה לא ישרדו. הקריסה יכולה להיות הדרגתית או פתאומית. מחקר ב " Nature" מצא למשל שבאזור קו המשווה, בו בדרך כלל יש רק תנודות קלות בלבד בטמפרטורות, שינויים קיצוניים יגרמו לקריסת מינים פתאומית דבר שיכול להוביל לאפקט דומינו שיהיה קשה העריך את השלכותיו על המערכת האקולוגית ועל בני האדם.
באלאגן
ההתחממות העולמית (המסע המבהיל אל העתיד החם, זוכרים?) מגבירה את העוצמה ואת התדירות של אירועי אקלים קיצוניים כמו גלי חום, גשמי זעף, בצורות, סופות ושריפות. במקרים מסוימים עליית הטמפרטורה יכולה אפילו לעודד התפרצויות געשיות ורעידות אדמה כתוצאה מהמסת הקרחונים שמשנה את הלחץ על פני קרום כדור הארץ.
הסיכון הגדול בהתחממות של מעל שלוש מעלות הוא צירוף אסונות סימולטני: לא מופרך, למשל, לדמיין תרחיש שמתחיל בגל חום קיצוני וממושך שמייבש את הקרקעות והנהרות, לא מאפשר לקרר את תחנות הכוח ומוביל לקריסת רשת החשמל. בעקבות זאת נוצר מחסור חמור במים, שמשבש את היבול החקלאי ומתדלק שריפות יער נרחבות. החום הכבד עלול להוביל להמסה מוגברת של השלג בהרים ומשם קצרה הדרך לשיטפון רב־עוצמה.
היבולים בעתיד החם
מחקרים מראים כי כל עליה של מעלה אחת בלבד מביאה לירידה של 7.4% בתפוקת התירס העולמית, 6% בתפוקת החיטה ו 3.2% בתפוקת האורז. כבר בשנת 2023 בתת היבשת ההודית, גל חום גרם לכך שהייתה ירידה ביבול החיטה וגרם לממשלה להורות על עצירה זמנית ביצוא החיטה.
עיקר יבול החיטה העולמי מגיע כיום ממספר מצומצם של אזורים פוריים במרכז אירופה, רוסיה, ארה"ב, סין, הודו, ארגנטינה ואוסטרליה. אפשר לדמיין מה יקרה לאספקת המזון העולמית כשגלי חום ובצורות יפגעו בו־זמנית בכמה מאזורי החקלאות המרכזיים האלה. המחקרים מראים כי ככל שהטמפרטורות יעלו יש יותר סיכוי שזה יקרה. ישראל פגיעה במיוחד לשיבושים בחקלאות מאחר שאיננו מגדלים את המזון שלנו בעצמנו ורובו מיובא ממדינות אחרות.
הקורונה
לפי ההערכות קיימים מעל 10,000 וירוסים שונים שיכולים להדביק בני אדם. למזלנו, רובם עדיין מסתובבים בין חיות פרא, עמוק בתוך היערות. מחקר שפורסם ב"Nature" ב–2022 מדווח כי ייתכן שהחיץ הזה הוא נחלת העבר, מאחר שההתחממות מקרבת בין אזורי המחיה של בני אדם לאלו של חיות שמעבירות מחלות זואונוטיות (כמו הקורונה). כבר עכשיו אנו רואים מיני יונקים רבים במדינות חמות באפריקה ואסיה שנמלטים מהחום בחיפוש אחר אזורי מחיה קרירים יותר, בהם יש צפיפות אוכלוסין גבוהה. על פי הממצאים, אזורי המחיה הגיאוגרפיים של אלפי יונקים צפויים להשתנות בעקבות שינוי האקלים ולהעלות פי 4,000 את סיכויי המעבר של וירוסים בין בעלי חיים. משם קצרה הדרך להתפרצותן של מגפות חדשות שלא הכרנו. די להיזכר בתקופת הקורונה כדי להבין את המשמעות.
נדידה במסע המבהיל אל העתיד החם
היום כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם חייה באזורים שבהם כמעט לא ניתן לקיים בהם חיים אנושיים. עם עליה של 3 או 4 מעלות, יחיו באזורים שכאלה 30% מאוכלוסיית העולם שזה מעל ל 2 מיליארד איש. המיליארדים האלה יתחילו לחפש מקומות אחרים , קצת נוחים יותר למחייה. לתוך הקלחת הלוהטת הזאת אפשר להוסיף את שיבוש החיים שייגרם כתוצאה מהתרבותם של אירועי אקלים נקודתיים ובלתי־צפויים, כמו בצורות, שריפות ושיטפונות, שיבושים באספקת מזון כתוצאה מקריסת יבולים, ועליית פני הים, שצפויה לפגוע באזורי מחיה של מאות מיליונים נוספים בסין, אינדונזיה, מצרים, יפן, ברזיל וארה"ב. קל לדמיין את הכאוס, גלי הפליטים ואי־הסדר החברתי שעלולים להיגרם. מכאן קצרה הדרך למלחמות על משאבים ועלייתם של משטרים אפלים.
נקודות מפנה אקלימיות
מעל סף טמפרטורה מסויים המערכות המרכיבות את יציבות האקלים בכדור הארץ, רק ייגרמו להאצת השינוי במקום הייצוב הקבוע ותהיה יציאה מאיזון. למשל, המסת יתר של הקרחונים בחוג הארקטי והאנטרקטי, תגרום לעוד ועוד קרינה להיקלט בפני הים הכהים בניגוד ללובן של הקרחונים המחזיר חלק ניכר מהקרינה המחממת חזרה לחלל. בנוסף עוד אפרט מתגלגל הוא שהמסת הקרחונים מעלה את פני הים באופן משמעותי ומהיר. אבל זה לא רק הקוטב הקפוא שמתחמם לאטו. גם יערות הגשם הלחים זועקים. בהתחממות של מעל 3.5 מעלות (ואולי אף קודם לכן) אנו עלולים לחצות את נקודת המפנה של יערות האמזונס הענקיים אשר שואבים חלק נכבד מהפחמן הדו־חמצני שפולט האדם ובכך ממתנים את התחממות כדור הארץ. הכריתה הבלתי־מבוקרת של היער בעשורים האחרונים, בשילוב גלי חום ובצורות חוזרות ונשנות שמייבשות את העצים, עלולים לגרום לנבילת חלקים מהיער ולהפוך אותם בתוך כמה עשורים לסוואנה, תוך שחרור עשרות מיליארדי טונות של פחמן דו־חמצני לאטמוספירה.
לסיום
העידן שאנחנו נכנסים אליו, עידן האקלים, יעצב את האנושות מחדש בין אם נרצה ובין אם לא. מאחר ששינוי האקלים מוביל לעלייה בתדירות של כל מחוללי הסבל האנושי ובו זמנית מקטין את זמינות המשאבים, לא קשה לדמיין אפקט דומינו גיאופוליטי שגורר מלחמות בין מדינות, אי־סדר חברתי ומלחמות אזרחים. כל אלו הם כר פורה לחוקים דיקטטוריים לפגיעה בחופש הפרט, לקריסת מדינות ומשטרים, לנדידת עמים גדולה ולטרור משתולל.
סביר להניח שהפגיעה בחברה האנושית לא תתרחש בבת־אחת אלא בהדרגה. תחילה ייפגעו המדינות המתפתחות באפריקה, המזרח התיכון, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה. משם זה יתפשט לכל עבר. נכון להיום איננו יודעים לחזות את נקודת המפנה שלאחריה כל התרחישים הללו עלולים להתרחש, ואיננו יודעים כמה זמן זה ייקח עד שנגיע לשם. אבל אנחנו יודעים דבר אחד חשוב: שתי מעלות. המחקרים מראים כי ההיתכנות של תרחישי קצה אקלימיים שעלולים לפגוע קשות בסדר החברתי הקיים עולים באופן משמעותי בהתחממות של מעל שתי מעלות, שאליה אנחנו צפויים להגיע כבר באמצע המאה הנוכחית.
אם נצליח לבלום את ההתחממות מתחת לסף זה נקנה לנו, לילדינו, לנכדינו ולנינינו תעודת ביטוח מפני הנזקים החמורים ביותר של שינוי האקלים ונבטיח מעשית את המשך השגשוג של המין שלנו. לפיכך יש לנו כמה עשורים בודדים שבהם עלינו לעשות את כל מה שנדרש כדי לעצור את פליטות גזי החממה ולבלום את ההתחממות העולמית. וזה בהחלט בהישג ידינו. כפי שההתחממות מועצמת כשנחצות נקודות מפנה אקלימיות, היא תיבלם על ידי חציה של נקודות מפנה טכנולוגיות. כלומר כשטכנולוגיות חדשות יהיו זולות ועדיפות על פני הטכנולוגיות המזהמות שמחממות את העולם.
נקודת מפנה כזו נחצית בימים אלו כאשר אנרגיות שמש ורוח הפכו לפתרון הזול ביותר להפקת החשמל, ונראה שבקרוב יהפכו למקור החשמל העיקרי במדינות רבות. נקודת מפנה כזו נחצית בימים אלו גם בעולם התחבורה, כשהמכוניות החשמליות מחליפות בקצב שיא את כלי הרכב המבוססים על מנוע בעירה רגיל. בקרוב מאוד תיתכן חציה של נקודת מפנה בעולם החקלאות, כאשר חלבונים אלטרנטיביים יחליפו חלבונים מן החי, וכשדשנים יופקו על ידי שימוש במימן נקי כמקור אנרגיה. אימוץ של כל אלו באופן מסיבי יפחית מאוד את פליטות גזי החממה האנושיות.
אבל הטכנולוגיה לבדה לא תספיק. כדי לבלום את ההתחממות עלינו לחצות גם נקודות מפנה חברתיות ופסיכולוגיות. נקודות מפנה אלה יחצו כשנפנים ששינוי האקלים חייב להיות בראש סדר העדיפויות שלנו, יהיה המחיר אשר יהיה. נקודות המפנה ייחצו כשנפנים כי אנו, בני האדם, גרמנו לשינוי האקלים, וכי אנו, בני האדם, הם אלו שיכולים לעצור אותו. כשנפנים כי אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, נציגי המין האנושי. וכנציגיו, אנחנו נבחר איך ייראה העתיד שלנו. לעומת מה שעומד על כף המאזניים זו נשמעת לנו כמו בחירה קלה. ולכם?
