זיהום פלסטיק הוא אחת מהבעיות הליבה של המאבק הסביבתי, ופגיעתו בסביבה ובאדם עצמו תועדה במחקרים רבים.
שורה של מחקרים שפורסמו בזמן האחרון מעידים על חומרת הנזק שמסבה פסולת פלסטיק לטבע ולאדם, ומדגישה את הצורך לגבש במהירות פתרון לבעיה.
מומחי האו"ם סבורים שעידוד השוק לעבור למוצרים רב פעמיים ומיחזור יכולים לצמצם קרוב למחצית מזיהום פסולת הפלסטיק עד 2040. מעבר לתחליפי פלסטיק יכול להביא לצמצום של 17% נוספים, אולם צעד זה קשה ליישום בשל יתרונותיו הכלכליים של החומר. בין השאר, שואפים באו"ם להפחית את השימוש בפלסטיק לא חיוני, כגון מרכיבים שונים של אריזות שאינם הכרחיים לבטיחות ולשלמות של המוצר הארוז.
כיום, חלק לא מבוטל מזיהום הפלסטיק נובע ממרכיבים לא חיוניים אלו, או משימוש חד פעמי במוצרי פלסטיק. פסולת אריזות מהווה כ-40% מזיהום הפלסטיק, ומספר הבקבוקים המיוצרים מדי שנה נאמד ב-600 מיליארד. על פי דו"ח שפרסמה התוכנית הסביבתית של האו"ם, היקף ייצור הפלסטיק השנתי בעולם עומד על 430 מיליוני טונות, וכשליש מכמות זו היא של מוצרים המיועדים לשימוש חד-פעמי. ההערכה היא שרק פחות מ-10% מפסולת הפלסטיק מגיעה למחזור ורבע נשרף באתרי פסולת או מושלך לסביבה. תוצר הלוואי הוא 25 מיליון טונות של פסולת שלא מגיעה לטיפול מסודר כמו הטמנה או מיחזור.
המחקרים מציגים אם כן תמונת עולם שממשיך לטבוע בפלסטיק, ובעוד שהוא עולה על גדותיו - הממשלות עומדות מנגד. מדינות רבות מאמצות מדיניות שאמורה לעודד הפחתת כמויות פסולת - אולם כלים אלו לרוב אינם עקביים, ונתונים לתנודות בשל לחצים פוליטיים או כלכליים. ללא שינוי מדיניות משמעותי, צפוי היקף הייצור לגדול פי שלושה עד שנת 2060. ישראל לצערנו היא דוגמא בולטת למציאות הפכפכה זו, כפי שמלמד מקרה המס שהוטל על מוצרי פלסטיק חד פעמיים בתקופת הממשלה הקודמת - אך בוטל בעקבות דרישת המפלגות החרדיות בממשלה הנוכחית.
לטפל במקור הזיהום של הפלסטיק
בין המדינות שנרתמו למאבק והגישו את הצעותיהן לאו"ם בולטת עמדת "הקואליציה לטיפול בפסולת פלסטיק", קבוצת מדינות בראשות נורווגיה ורואנדה. לפי המתווה שגיבשה קבוצה זו, כל מדינה החתומה על האמנה תידרש להפעיל אמצעים יעילים להפחתת השימוש בפלסטיק בתולי, בהם מיסוי, הגבלת היקף הייצור ואף איסור מוחלט. צעדים אלו יתמקדו בסוגי פלסטיק הידועים כמסוכנים במיוחד לבריאות האדם או בכאלו שאינם בני מחזור. בנוסף, יידרשו המדינות להציג מדיניות המחייבת תכנון של מוצרים המותאמים מראש למיחזור או שימוש רב פעמי.
ארגון Human Rights Watch הביע תמיכה בחזון שמציגה האמנה, שביסודה הניסיון לבער את הבעיה מן השורש - להפסיק את השימוש בדלק מאובנים, שממנו מופק הפלסטיק. "שיפור איסוף פסולת ומחזור לא יפתרו את הבעיות של פגיעה בסביבה ובזכויות אדם", אמרה קתרינה רול, חוקרת בכירה בתחום סביבה באו"ם. "ממשלות צריכות להבטיח שבמסגרת יישום האמנה הן מטפלות במקור של הזיהום שהוא ייצור דלק מאובנים", הוסיפה. נציגי התעשייה, מנגד, מנסים להשפיע על ניסוח האמנה כך שתבטיח את המשך פעילותם. התאחדות תעשיית הפלסטיק האמריקאית קוראת לגבש "גישה הוליסטית", שלוקחת בחשבון את היתרונות והחסרונות הסביבתיים של פלסטיק לעומת חומרים אחרים. ההתאחדות מציעה להתרכז במניעת פיזור הפלסטיק לסביבה, כלומר איסופו ומחזורו, ולא בהטלת "איסורים שרירותיים", שאינם יעילים לשיטתה. אסטרטגיה זו נחלה עד כה כישלון חרוץ בצמצום הזיהום.
האמנה תצטרך לתת מענה גם לבעיית פסולת המיקרופלסטיק (חלקיקים בקוטר זעיר הנמצאים במוצרים שונים או נוצרים במהלך התפרקותם) המתפזרת לסביבה וחודרת לשרשרת המזון ולמערכות אקולוגיות, בהם ימים ואוקיינוסים. בכתב העת PLOS One התפרסם דיווח של מדענים שהעריכו שכמות פריטי הפלסטיק הצפה על פני הים היא יותר מ-170 טריליון ובמשקל כולל של בין 1.1 ל-4.9 מיליוני טונות. לפי סרנטויה זנדריה, מומחית בתוכנית איכות המים של אונסק"ו, מחקרים מראים שהחלקיקים טמונים "לא רק בים בכמויות גדולות אלא במקורות מים המשמשים בין השאר לשתייה".
בעיית הפסולת חמורה במיוחד במדינות מתפתחות, שחלקן סובלות ממחסור בתשתיות אתרי איסוף והטמנה מוסדרים, ובחלקן צמחה תעשיית מיחזור המשמשת את מדינות המערב - על חשבון בריאותם של התושבים המקומיים. המקרה של טורקיה - יעד עיקרי למחזור עבור מדינות האיחוד האירופי וישראל - ממחיש בעיה זו. על פי מעקב שערך ארגון Human Rights Watch, עובדי מפעלי המחזור במדינה והתושבים בקרבתם חשופים לפליטת חומרים מזהמים ורעילים כתוצאה מתהליכי המיון, הגריסה והעיבוד של פריטי הפסולת.
שקיות בד ולא פלסטיק
אחרי על הנתונים והמידע הזה אודות פלסטיק ובעיותיו הרבות, אנחנו כאן להזכיר לכם שיש לכם שקיות רב פעמיות מבד כותנה ויוטה. שקיות אלו הן תחליף מעולה לשקיות הפלסטיק החד פעמיות הפוגעות בעולמנו מרגע הייצור ועד סוף חייהן שיכול להגיע למאות שנים. לא עדיפה שקית מבד כותנה טבעי וידידותי לסביבה? לא עדיף תיק יוטה איכותי וטבעי שתקחו עמכם לקניות הבאות שלכם? וכל זה בלי לדבר בכלל על הנוחות בסחיבתן לעומות שקיות הפלסטיק המזהמות. תודו לנו אחר כך. שקיות בד ולא פלסטיק!
