תיירות אקולוגית

טיול ידידותי לסביבה

כולנו רוצים ואוהבים לטייל. במיוחד אחרי שנתיים, או עבור חלקנו אפילו יותר, של מגיפה וסגרים.

בבלוג הקצר הזה ננסה להזכיר כמה שלבים כיצד להפוך את הטיול שלכם לקצת יותר ידידותי לסביבה. זכרו שלכל אחד מאיתנו יש השפעה קטנה, אבל יחד בהחלט נוכל להשפיע רבות על הסביבה וליצור תיירות אקולוגית.

בקצרה

מי שרוצה לצפות בעצי הסקויה הגדולים בעולם נאלץ לטוס שעות רבות לקליפורניה. שם שוכרים רכב, מתארחים במלון ושותים מים מבקבוק פלסטיק. בסופו של דבר כולנו אוהבים את הטבע והעולם יקר לליבנו, אבל בדרך אנחנו מזהמים את כדור הארץ.

ג'וליה סימפסון, העומדת בראש "מועצת הנסיעות והתיירות העולמית" (WTTC), מודעת היטב לסתירה שכולנו מתמודדים איתה. תיירים שמטיילים בטבע הם שוחרי איכות הסביבה ורובם המכריע רוצים לעשות טוב לכדור הארץ ולהיות ידידותיים לסביבה. מצד שני, מטוסים, ספינות, בתי מלון, מכוניות, מסעדות – כל אלו גורמים לנזקים סביבתיים.

תיירות אקולוגית

השאלה הגדולה ביותר העומדת בפני העוסקים בתיירות כעת היא כיצד ליישב את הסתירה הזו. איך ליהנות מיתרונות התיירות בעיקר בתעסוקה ובכלכלה מבלי לשלם את המחיר הסביבתי. איך לעודד אנשים לנסוע מבלי לגרום נזק לסביבה, או לפחות, איך לעשות זאת במינימום נזק וקצת יותר ידידותי לסביבה. ומה לגבי רגשות אשם? במובנים רבים, בפתרון שאלה זו טמון עתידו של התחום כולו. אם תיירים מרגישים אשמה - הם עלולים לוותר על הטיול הבא או לפחות להתנהג באופן בר קיימא.

כמה עובדות בעייתיות

הפליטה השנתית של פחמן דו חמצני לנפש בישראל היא 10 טון. כלומר 27 ק"ג ליום.

בטיסה הלוך ושוב מלונדון לבנגקוק, כל נוסע אחראי לפליטת 1754 ק"ג של פחמן דו חמצני.

בשייט של שישה ימים, כל נוסע אחראי לפליטת 1600 ק"ג של פחמן דו חמצני.

אורח השוהה שישה ימים במלון יוקרה אחראי לפליטת 342 ק"ג של פחמן דו חמצני. זה יותר מדי פחמן דו חמצני.

WTTC

הארגון בראשות סימפסון מייצג עסקים פרטיים בתחום התיירות מכל העולם. זה כולל את רשתות המלונות הגדולים לצד בתי מלון והוסטלים קטנים ומקומיים, חברות תעופה, חברות שייט, חברות השכרת רכב, סוכני נסיעות וגופים לא ממשלתיים נוספים העוסקים בתיירות ומתפרנסים ממנה. הפעילות שלהם נועדה ליישב את הסתירה, להפיג את האשמה, להוכיח שאפשר להיות ידידותיים לסביבה, כדי שכולנו נוכל להמשיך ולטייל.

השנה, WTTC עוסק בשלושה נושאים עיקריים. היכולת של בתי המלון למזער את השפעתם על הסביבה, מפת דרכים לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של המטיילים ועזרה לחיות בר בשם "טיולים חיוביים בטבע".

סימפסון מספרת כי עשירית מהמשרות בעולם קשורות לתחום התיירות על היבטיו השונים. מדובר במשרות בכל רמות התעסוקה, ברמות שכר שונות ובשלבי קריירה שונים. נתון זה כולל קברניטי מטוסים ומלצרים, חדרנים ומנהלי מלונות, נהגי אוטובוס בטורקיה ובעלים של אכסניה קטנה ביפן. "אנחנו צריכים להעריך את החוזק וההיקף של כוח תעסוקה כזה, במיוחד בכלכלות צעירות", היא אומרת.

ישראל כדוגמה

בחרנו בישראל כדוגמה, מדינה ב-OECD.

סימפסון מודעת היטב לנתונים בישראל, שבה ההכנסות מתיירות הגיעו ל-7.3 מיליארד דולר בשנת 2019. כל תייר בישראל הוציא כ-1600 דולר. התיירות מייצרת כ-78 אלף מקומות עבודה בשוק העבודה הישראלי. כ-40 אלף ישראלים מועסקים בבתי מלון. משרות נוספות שמייצרות התיירות הן במסעדות, בקרב מדריכים, נהגים, עובדי אתרים לאומיים ומוזיאונים. התיירות יוצרת מקומות עבודה רבים בפריפריה ולעובדים רבים ללא השכלה אקדמית.

הצמיחה בישראל מהירה. הדבר הבסיסי ביותר בעולם המלונאות הוא שאם בבעלותכם מלון קטן קל לחשוב שאין לכם השפעה על נושא רחב כמו קיימות. המטרה הראשונית היא להסביר גם לבתי מלון קטנים ועצמאיים, שאינם שייכים לרשת גדולה, כיצד הם יכולים לפעול למען הסביבה והקיימות. האורחים שלהם בוודאי מודעים לנושא. במצב הנוכחי תיירים יחרימו מקומות שאינם שומרים על הסביבה. מטיילים צעירים דורשים ידידותיות לסביבה וקיימות. מי שעוסק בתיירות ורוצה לשרוד חייב לעמוד בחזית הנושא הסביבתי ולחשוב ידידותי לסביבה, איך לסרב, לצמצם, לעשות שימוש חוזר, למחזר ולשנות ייעוד.

קטן מול גדול

סימפסון אומרת כי "מנקודת המבט שלנו כארגון, נראה שלרשתות המלונות הגדולים ולחברות התעופה המובילות כיום יש מודעות עצומה לנושאי איכות הסביבה. הן מתחרות ביניהן כדי לראות מי יותר בר קיימא וידידותי לסביבה. הבעיה היא בחברות הקטנות, בבתי המלון המקומיים, באלה שאומרים לעצמם 'איזו חשיבות והשפעה יש לי?' — למי אנחנו פונים. הם צריכים לשנות את החשיבה ולהבין שאם לא יתעסקו בנושא הסביבתי, בצמצום נזקי התיירים, הם לא ישרדו בתחרות הכלכלית העתידית".

12 הקריטריונים

הארגון מציע 12 פעולות חיוניות למלונות שרוצים להיות ידידותיים לסביבה. לדברי סימפסון, מדובר בפעולות שכל מלון צריך לנקוט, ללא קשר לגודלו או לאילוצים הפיננסיים העומדים בפניו, וממליצה לאמץ שמונה מתוך 12 הקריטריונים כבר בשנה הקרובה. "אין לנו שום אינטרס לבייש את מי שלא עוסק בזה", מסבירה סימפסון. "הבסיס הוא הצגה ברורה של נתונים. אי אפשר לשלוט במה שאי אפשר לספור. אם מנהל מלון יודע כמה חשמל וכמה מים משתמש במלון, הוא יכול לתכנן איך להפחית את הכמויות".

ארבע הפעולות הראשונות הן מדידה מדויקת והפחתה עקבית של צריכת החשמל, מדידה והפחתה של צריכת מים, הפחתת כמות האשפה ומדידה והפחתה של כמויות פחמן דו חמצני. שש הפעולות הבאות הן שימוש ארוך יותר בסדינים ובמגבות, חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה, הרחבת השימוש במוצרי צמחים, הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים, הפסקת השימוש בבקבוקי פלסטיק ומיחזור. שתי הפעולות האחרונות הן יצירת רווח לקהילה וצמצום אי השוויון.

מפתח מרכזי בתהליך, לפי סימפסון, הוא ערנותם של האורחים. היא קוראת לכל מי ששוהה במלון לשים לב לפרטים הסביבתיים. אפשר לבקש שלא להחליף את המגבות כל יום, לשאול למה משתמשים בכלים חד פעמיים ואם משתמשים בהם, אז למה לא cצלחות וכלים מתכלים אקולוגיים, למה מזנוני הענק מבזבזים כמויות אדירות של אוכל, למה אין טבעוני וצמחוני, איפה פחי הקומפוסט, למה יש כל כך הרבה בקבוקי שמפו קטנים מיותרים ועוד הרבה.

קצת יותר

"זה מובן מאליו. כל מי שעוסק בתיירות חייב להבין - האורחים יחרימו אותו אם הוא לא יגן על הסביבה. מכאן שהתשובה היא לא לשאלה עד כמה אני משפיע או עד כמה המדינה הקטנה משפיעה. אלא ההבנה שאין חלופה לאקולוגיה וקיימות. כלומר תיירות אקולוגית.

בתחילת השנה פרסמו חוקרי הארגון דו"ח בו פירטו מה יש לעשות כדי להפחית ב-50% את פליטת הפחמן הדו חמצני הנפלט כתוצאה מפעילות תיירותית, עד שנת 2030. מרכיב מרכזי עבור חברות התעופה הוא שימוש בדלק סילוני. לדברי סימפסון, הארגון "צובר זמן" עד שנמצא דלק סילוני ירוק יותר ומזהם פחות. היא בטוחה שזה יקרה, אבל זה ייקח יותר זמן.

בימים אלה, עיקר עיסוקם של סימפסון וחוקרי הארגון מתמקד בחיות הבר. בשיחתנו היא מצטטת את הנתונים של ארגוני שימור חיות הבר הקובעים שאחד מכל ארבעה מינים המוכרים לנו נמצא בסכנת הכחדה. ב-50 השנים האחרונות ירד מספר חיות הבר מכל המינים ב-68%. כדי להתמודד עם הנתונים הללו, ערכו מומחי וחוקרי הארגון דו"ח מיוחד העוסק בדרכים שבהן ניתן לעודד שימור בעלי חיים במסגרת פעילות התיירות.

טביעת רגל חיובית

סימפסון מכנה את הדו"ח "מדריך מעשי לעוסקים בתיירות כיצד להגן על הטבע ועל מגוון המינים שבו". לדבריה, 80% מכלל הפעילות התיירותית נעשית בטבע, למשל חופשה בחוף הים או בהרים, ולדברי סימפסון נדרש שינוי תפיסתי משמעותי.

"בעבר דיברנו בעיקר על צמצום טביעת הרגל הפחמנית, אבל השינוי הנוכחי הוא שהתיירים רוצים להשאיר טביעת רגל חיובית. הדוגמה הראשונה שעלתה לי בראש היא איסוף פסולת הפלסטיק בחופי באלי. זו פסולת. שמגיעה ממקומות אחרים בעולם ונפלטת מהאוקיינוס. שילוב התיירים באיסוף מהחופים הוא בדיוק טביעת הרגל החיובית שאנחנו מדברים עליה".

הדו"ח עוסק בחיבור מחדש של אנשים לטבע. איך את עושה את זה?

"יש לכך שני היבטים. מצד אחד, ממשלות במדינות רבות משקיעות כיום בשיקום אתרי טבע, כי הבינו שהרווחים שהם יכולים להפיק מתיירות באזורים אלו, אם הטבע ישמר, גבוהים מהרווחים שהם יכולים להפיק מתיירות באזורים אלו. רווחים מההרס. מצד שני, יש שילוב של הקהילה בפעילות התיירותית. ברואנדה, למשל, רבים שהיו בעבר ציידים בלתי חוקיים מועסקים כיום כמדריכי תיירים לצפייה בחיות בר".

ההקדמה לדוח התיירות החיובית של חיות הבר קובעת: "אינך צריך להרגיש אשמה בעת תכנון הטיול הבא שלך. במקום זאת, חפש דרכים לנקוט באחת מחמש פעולות שיהפכו את הטיול הבא שלך למועיל ובר קיימא עם הטבע."

חמש הדיברות לנוסע

אל תשאירו כלום מאחור.

השאירו את היעד בדיוק כפי שמצאתם אותו. זכרו שכל דקה "נזרקת" משאית אשפה מלאה בפלסטיק לאחד האוקיינוסים.

חשבו מקומי ואכלו מאכלים מקומיים. קנו מתנות מבעלי המלאכה המקומיים וסחבו עמכם שקית בד כותנה או יוטה. לכו ברגל או השתמשו בתחבורה ציבורית.

התנדבו בפעילות ניקיון מקומית, בחופים או בגנים הלאומיים.

שלמו עבור צפייה בבעלי חיים רק אם הם מקבלים תנאי מחייה טובים ומתאימים. השתתפו בסיורים התומכים בשימור חיות הבר.

בחרו בקפידה את חברות הנסיעות והאירוח – בהתאם למחויבותן לשמירה על הסביבה.

אולי אם נשאיר טביעת רגל חיובית, התיירות תציל את העולם ולא תהרוס אותו.