חבר שלי הגיע מחו"ל לכמה ימים. זה מה שהוא כתב לי. זה לא על שקיות בד כותנה או יוטה. זה עלינו ועל החיים עם יותר מדי פלסטיק בישראל.
לקחתי רכבת מנתב"ג, זה כנראה הפתרון הכי ידידותי שיש בישראל כשמגיעים מחו"ל. מהתחנה בהרצליה הלכתי ברגל, כן כן, זה אפשרי גם בימינו, לקניון שבעת הכוכבים וקניתי נעליים שנעשו מחומרים טבעיים וכמובן שהכנסתי את הנעליים החדשות לשקית מבד כותנה אשר ברשותי. משם המשכתי לסניף של רשת פארם, כאן כבר התמונה פחות מעודדת בלשון המעטה.
קניתי לעצמי מוצר קטן אשר נכנס לכיס המעיל ולכן סירבתי להצעתה של המוכרת הצעירה לקבל שקית פלסטיק (למה הרשתות לא יכולות להגיד לקופאים והקופאיות לא להציע שקית פלסטיק מזהמת על כל דבר קטן?).
לידי בקופות בשירות עצמי עמד אב צעיר שביקש וקיבל לפחות 3 שקיות ענקיות עשויות פלסטיק מזהם ולדעתי באמת שאחת הייתה מספיקה. אבל כשנותנים בחינם זו בעיה. בסופר זה היה עולה לו עשר אגורות לשקית אז אולי לא היה לוקח שלוש, אבל משום מה החריגו את רשתות הפארם מהסיפור הזה וחנויות רבות אחרות.
משם המשכתי ברגל, כן שוב ברגל, עשרים דקות עד לבית של ההורים. יצאתי יותר מאוחר ברכב הפעם לכיוון רמת גן. פגישה עם חבר. בבית הקפה, שלא נזכיר את שמו, מגישים בכוסות חד פעמיות, גם למי שיושב. ניסיתי להימנע אבל אמרו שאין להם כוסות רב פעמיות. תחשבו כמה פסולת מיותרת נוצרת רק ממקום אחד.
משם נסעתי לאחותי ולאחיינים, הם רצו המבורגרים, אני משתדל להימנע מבשר, אבל אין בסניף הזה ברמת גן שום אופציה צמחונית או טבעונית אז זרמתי הפעם. כידוע תעשיית הבשר היא אחת המזהמות ביותר שיש לעולמנו. שוב אריזות ושוב פלסטיק לרטבים, אם כי עושה רושם שהאריזות של ההמבורגרים היו מקנה סוכר זה חומר מתאים לקומפוסט או לפח האשפה הרטובה. לפחות זה.
למחרת הייתי עסוק בנסיעות ובענייני עבודה ורק בערב שוב נתקלתי בתופעה שמגישים חד פעמי לאנשים שיושבים במקום עצמו. הפעם זה היה בירושלים כך שלצערנו כנראה מדובר על תופעה ארצית. החומוס באמת היה טעים והוא מוגש בקערה רב פעמית, אז למה להגיש את הבירה בכוס פלסטיק?!
ביום הבא נסעתי לחדרה, שוב ענייני עבודה, ושמחתי לראות שבסופר פוליצר בחדרה יש מגוון של שקיות רב פעמיות בקופה ואפילו שקיות מבד יוטה טבעיות ואיכותיות. סחטיין ושימשיכו כך. אבל שוב בהמשך היום, היה פחות ידידותי כשבמסעדה בהרצליה עם האחיין שלי בסוף הארוחה מגישים ערימה של מגבונים לחים לא מתכלים. אין לי מושג מאיפה ההרגל הנוראי הזה, שקיים אגב רק בישראל. בהמשך הערב, בבר בתל אביב זה קרה שוב לצערי.
ביום הבא נשלחתי לקנות חומוס מחומוסיה ידועה. אמרתי לשולחים, ההורים שלי, שאם במילא הם רוצים להכניס את החומוס לפיתה, אז למה שלא אקנה ישר שתי פיתות עם חומוס במקום מנת חומוס שמגיעה כידוע בכלי פלסטיק מזהם. לשמחתי הם הסכימו. אך לצערי שוב בשורות מאכזבות. לטענת החומוסיה הפיתות שלהם אינם מתאימות למילוי אלא טובות לניגוב בלבד. בקיצור במקום שתי פיתות עם חומוס קיבלתי חומוס בפלסטיק ועוד קצת פלסטיק קטן לחריף וללימון.
בהמשך היום בתל אביב, שוב רצו להגיש לנו קפה בשדרה בכוסות חד פעמיות, מזל שהפעם לבקשה שלנו הייתה היענות וקיבלנו קפה בכוסות רב פעמיות! רק ביקשו שנחזיר בעצמנו לדלפק. אחר כך, הידידה שלי מהקפה בשדרה, הלכה להכין את היום הולדת לבת שלה. מרחוק ראיתי מלא צלחות חד פעמיות מפלסטיק. לצערי זה כבר לא בשליטתי.
היום האחרון שלי בישראל היה יום שבו חשבתי מחשבות רבות ועצובות.
ישנם כמה מסקנות נורא פשוטות. צריך שהממשלה שלנו תחוקק חוקים טובים ויעילים ותאכוף אותם. אבל לצערנו זה לוקח זמן ונכנסת פוליטיקה וכל מיני סיפורים להחלטות הללו. כשמציעים דברים מזהמים בחינם, רוב בציבור לוקח מה שמציעים לו, לצערי ולצערינו מה שמקבלים בחינם פוגע בכולנו אחר כך וביוקר רב.
(בורקס אחד, מלא מלא פלסטיק)
הגעתם עד לכאן? יופי, אז אתם מעכשיו לא חייבים מגבון במסעדה, אתם מבקשים שיגישו לכם קפה בכוס רב פעמית, אתם לוקחים איתכם שקית בד רב פעמית מבד כותנה או יוטה לכל קניה מזדמנת, אתם רק צריכים לחשוב קצת על הסביבה שלנו ויהיה כאן הרבה יותר טוב. זה ממש לא מסובך! ואולי יום אחד נצליח לאכול פלאפל בפיתה ולא בפלסטיק. זה היה סיפור לא ירוק.
コメント