top of page

זיהום הפלסטיק במספרים

  • itamar659
  • 9 ביוני
  • זמן קריאה 3 דקות

הנתונים

מדי שנה נוצרים 57 מיליון טונות של פלסטיק שלא מוטמן או נשרף בדרכים ראויות. הודו היא המדינה המובילה את רשימת המדינות המזהמות, כולן בחצי הכדור הדרומי . לאגוס, ניגריה, היא העיר המזהמת ביותר בעולם מבחינת זיהום הפלסטיק שבה. הנתונים נאספו מכתב העת Nature.


המדינות המובילות לרעה בזיהום הפלסטיק

האנושות מייצרת מדי שנה 57 מיליון טונות של זיהום פלסטיק הכולל כמובן זיהום של שקיות פלסטיק חד פעמיות, כמות שאיתה ניתן למלא את הסנטרל פארק בניו יורק עד לגובה האמפייר סטייט בילדינג. כך לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Nature והתבסס על נתונים מ-50 אלף עיירות וערים מרחבי העולם. המחקר התייחס רק לפלסטיק שמגיע בסופו של דבר לסביבה פתוחה ואינו נטמן באדמה או נשרף בצורה ראויה, וממנו עולה כי 15% מתושבי כדור הארץ חיים במדינות שממשלותיהן נכשלות בטיפול בפסולת הפלסטיק.

מהנתונים במחקר לומדים כי הודו היא יצרנית זיהום הפלסטיק הגדולה בעולם, עם 10.2 מיליון טונות בשנה, יותר מפי שניים מהמדורגות במקום השני והשלישי "המכובדים", ניגריה ואינדונזיה. ולמרות זאת חשוב להדגיש כי הודו עושה מאמצים גדולים וישנו איסור על שימוש וייצור של שקיות חד פעמיות מפלסטיק בעלות עובי מיקרונים נמוך. סין מדורגת רביעית, אך לפי המחקר, גם היא עושה מאמצים אדירים להפחית את זיהום הפלסטיק שלה. בהמשך הרשימה מדורגות פקיסטן, בנגלדש, רוסיה וברזיל. סך זיהום הפלסטיק משמונה המדינות האלה גדול ממחצית מסך זיהום הפלסטיק הגלובלי. לשם השוואה, ארה"ב מדורגת במקום ה-90 בעולם (52,500 טונות בשנה) ובריטניה במקום ה-135 (5,100 טונות בשנה).


A jute bag with a colorful butterfly and branch design. Features pink, yellow, and green hues. Woven texture and wooden handles.
תיק יוטה ידיות במבוק עם רקמה

זיהום הפלסטיק בכל מקום

לפי המחקר, לאגוס, הבירה העסקית של ניגריה, היא העיר המזהמת ביותר בעולם בכל הנוגע לזיהום פלסטיק. אחריה ברשימה: ניו דלהי, בירת הודו, לואנדה, בירת אנגולה, קראצ'י, הבירה העסקית של פקיסטן וקהיר בירת מצרים.

זיהום הפלסטיק התפשט לאורך עשרות שנים לכל חלקי כדור הארץ וניתן למצוא אותו במעמקי האוקיינוסים, בפסגות ההרים הגבוהות ביותר ובגופם של אנשים ובעלי חיים. ב-2022 הסכימו מדינות העולם על הצורך בכינון אמנה מחייבת נגד זיהום זה, כולל באוקיינוסים. בנובמבר 2025 צפוי להתקיים בדרום קוריאה השלב האחרון במשא ומתן על פרטי האמנה. בינתיים, לפי תחזיות האו"ם, היקף ייצור הפלסטיק בעולם צפוי לעלות בשנים הבאות מכ-440 מיליון טון ליותר מ-1,200 מיליון טון בשנה!


נושמים, אוכלים ושותים פלסטיק

לפי המחקר, 57% מזיהום הפלסטיק בעולם נובע משריפתו בדרכים לא ראויות או מהשלכתו בשטחים פתוחים. לדברי מומחי המחקר, פלסטיק שאינו מטופל כראוי נשחק ונגרס לחלקיקים זעירים ואלה נאגרים בגופם של בעלי החיים. בשנת 2024 הוצגו כמה וכמה מחקרים המדגימים עד כמה נפוצים חלקיקים אלה במי השתייה, ברקמת הלב, במוח ובאשכים. מידת הסכנה שלהם לבריאות עדיין אינה ברורה עד הסוף. "חלקיקי הפלסטיק הגיעו גם למקומות הנידחים ביותר. אפשר למצוא אותם בהר האוורסט שבנפאל, בשקע מריאנה  (אזור באוקיינוס מזרחית לפיליפינים), במה שאנחנו נושמים, אוכלים ושותים", אומרים המומחים. "זו בעיה של כולם והיא תעסיק את הדורות הבאים. אסור לנו להאשים את מדינות הדרום הגלובלי".


בלתי נתפס

תרזה קרלסון, המשמשת כיועצת לארגונים סביבתיים בינלאומיים, אמרה כי הנתונים המוצגים במחקר משקפים את הכמויות "הבלתי נתפסות" של פלסטיק שמיוצרות מדי שנה. עם זאת, היא הדגישה כי המחקר מחמיץ במידה רבה את התפקיד שממלא הסחר הגלובלי בפסולת פלסטיק, שבמסגרתו המדינות העשירות מייצאות את הפסולת שלהן למדינות עניות. במחקר אמנם צוין כי הסחר בפסולת פלסטיק נמצא בירידה, בין היתר בעקבות האיסור שהטילה סין על ייבוא פסולת, אך קרלסון סבורה כי הדגש הוא העלייה בסחר בפסולת באופן כללי.


אז מה לעשות?

לא נעים וקל לקרוא את הנתונים הללו. 

ובכלל, איך ולמה זה קשור אלי ולשקיות שאני משתמש?

אז ניחשתם נכון זה בהחלט קשור. שקיות פלסטיק (וגם שקיות נייר) חד פעמיות הן לגמרי חלק מהמספרים שהזכרנו. חיי שקית פלסטיק חד פעמית ממוצעת הן בין כמה דקות ל 20 דקות בלבד במקרה הטוב, מה שהופך אותן לשחקן משמעותי לצערנו בזיהום הפלסטיק העולמי.

שקיות לשימוש חוזר מבדי כותנה או מבדי יוטה טבעיים הן הפתרון אידאלי לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק ונייר חד פעמיות מזהמות אשר פוגעות בכולנו. נסו את שקיות הכותנה ואת תיקי היוטה שלנו ולא תתאכזבו.


Tan tote bag with blue trim featuring an illustration of a child in a blue coat. Hebrew text above and below the image.
שקית רב פעמית מעוצבת בהשראת "הנסיך הקטן", עם כיתוב מהספרייה העירונית חדרה.

Comentarios


bottom of page